כשמאיר מעיר

במהלך העבודה שלי עם ריקי שאלתי אותה אם היא מכירה מישהו שיוכל לשבת איתי על המלים שלי ולעזור לי להשתפר בכתיבת המלים. ריקי נתנה לי את הטלפון של מאיר גולדברג.
מאיר הוא כותב שירים מופלא כמו שרבים מכם בטח יודעים. הוא כתב את "זן נדיר" ו"ארץ קטנה עם שפם" של קורין אלאל, את "אימפריות נופלות לאט" של דן תורן ואת "מה שאת אוהבת" של גלי עטרי. יש עוד הרבה שירים מוכרים ו\או טובים מאוד אז אתם יכולים לתאר לכם שהתרגשתי מאוד כשהתקשרתי אליו.

מהצד השני של הטלפון נשמע קול בס צרוד וסימפטי. מאיר סקרן ושומעים את זה ישר מתחילת השיחה. הצגתי את עצמי, סיפרתי מאיפה קיבלתי את הטלפון וביקשתי להיפגש איתו כדי להשמיע לו חומרים. מאיר היה עסוק וביקש שאשלח לו כמה שירים במייל.

התקשרתי לאחר כמה ימים והוא עוד לא הספיק לשמוע אותם אז המשכתי לחזר אחריו כמה פעמים עד שהצלחתי לקבוע איתו פגישה בשיח קפה בשיינקין בתל-אביב, סמוך למקום מגוריו.

ישבנו שם בחוץ כדי שהוא יוכל לעשן. מלות הפתיחה של מאיר לא היו כל כך אופטימיות. הוא התחיל בזה שהוא סיפר לי שהמוסיקה שלי היא לא כוס הקפה השחור שלו 🙂
הוא אמר לי שהוא לא מכיר הרבה גברים לא מצ'ואיסטים כמו שהצטיירתי לו דרך השירים.
מבחינת המלים, הוא טען שאני נופל למלכודת הכלליות ונמשך בקלות לחרוזים הבנאליים.
איכשהו, מבחינתו, בגלל המלודיה והמוסיקליות הוא קונה את זה אבל אם להיות כנה יש עבודה גדולה לעשות על המלים.

הוא צדק. ידעתי שהוא צדק. אמרתי לו שאני מכיר את הבעיות שלי ושהייתי רוצה שהוא יעזור לי.
מאיר שאל עם הבאתי איזה שיר שהייתי רוצה לעבוד עליו. שלפתי את "דרקונים" מהתיק והקראתי לו אותו.

ריקי ואני התגלגלנו קצת עם השיר הזה. השיר עבר כמה וכמה גרסאות. בהתחלה הוא היה כבד יותר. הוא תיאר קצת את הבדידות של הילדות אבל המוסיקה הייתה כל כך אופטימית שהיה נראה לנו שהשיר כולו צריך להישאר בפנטזיה הדרקונית שלי. החלק האחרון והשקט של השיר לא הסתדר והחלטתי שאביא למאיר את השיר כדי שנפתור אותו ביחד.

עברנו על השיר, היו מקומות שהיו בהן יותר מדי הברות ביחד למנגינה. מאיר שאל אותי ספציפית מה אני מדמיין שאני עושה עם הדרקונים האלה? איפה אני ממריא איתם? איך זה שם בעננים?
איך מרגיש להיות לידם? ככה לאט, הגענו לקונספט של השיר ושינינו שורה אחר שורה עד שהוא נתפר.

החלק האחרון שהוא גשר בשיר דרש גישה שונה שתאיר אותו מזווית אחרת וכשמאיר שאל אותי מה אני חושב היום על הדרקונים האלה ואמרתי לו שאני מתגעגע ואיך לפעמים הם צצים אצלי כשאני פוגש אנשים מיוחדים נולד החלק האחרון ששינה את אופיו לגמרי מהגרסא הקודמת שלו.
הרגשתי שנפלתי בידיים טובות.

הנה גרסאת הפרה פרודקשין של דרקונים

והנה הגרסא הסופית אחרי העבודה עם מאיר

דרקונים מעופפים
הופיעו בשמיים בילדותי
ריחפו מעליי
מלווים את חיי
ותמיד התגלו רק לעיניי

דרקונים יפהפים
נרדמתי בחיקם בלילות קרים
אני ברחתי איתם
רכוב על גבם
רחוק למקומות נסתרים

ואני רוצה לעוף איתם
מעל הרים גבוהים וים
לתפוס אותם בקצה זנבם
להתגנב לעולמם
להסתתר שם בענן

דרקונים צבעוניים
האש שבי בוערת בפנים
עם תרמיל של קסמים
ושריון קשקשים
לא יהיו עוד פחדים

מתגעגע לקסמם, לניצוץ שבדמיון
ולפעמים אני פוגש אדם כזה
שמזכיר קצת דרקון

ואני רוצה לעוף…

מאיר התעניין לדעת איפה נמצא נושא ההומואיות שלי בשירים? הוא חיפש אותו ולא מצא. אמרתי למאיר שאני חושב שהאלבום הראשוני הזה "ללכת רחוק" מדבר על שונות בכלל ולאו דווקא על רק על הנטייה המינית שלי ושאני לפעמים מתקשה לכתוב בחופשיות על גבר אחר. מצד שני ידעתי שאני רוצה להשתחרר מזה. הוא אמר שהגיע הזמן כבר לכתוב בחופשיות על הנושא הזה.
אם המוסיקה תהיה טובה, אם המלים יהיו חריפות זה יעבור. זה חיזוק ראשון מיני רבים שקיבלתי ממנו באותו היום. השיחה הזאת פתחה צוהר להרבה שירים חדשים שיכתבו בהמשך. ככה, בלי לשים לב מאיר גם עזר לי להכיר את האג'נדה שלי בתור כותב יותר טוב. או שאולי הוא בעצם שם לב.

מה שאני אוהב במאיר זה אופי המתבונן שלו. בשקט הוא מבשל את המלים בראש ורק כשהוא מרגיש שמוכנים לשמוע אותו הוא זורק משפט או שניים והמשפטים האלה שווים הרבה.
גיליתי שאנחנו חולקים את האהבה לסטיבי וונדר, לפרינס ומסתבר שמאיר הוא אנציקלופדיה מהלכת של מוסיקה ומלים. מאיר מאיר כשהוא מתרגש ממילה טובה או גישה חדשה ומרעננת באומנות וזה סוחף אותך.

הוא הציע שבמקום להיפגש אחד על אחד אצטרף לסדנת הכתיבה שלו ושל דן תורן. לא ידעתי כמה מפורסמת הסדנא ושאלתי אותו אם יהיו שם כותבים נוספים שהם גם מוסיקאים ואם הרמה שלנו היא פחות או יותר דומה. כשהוא ענה לי שבסדנא יהיו רוב של כותבים טובים ממני שמחתי. טירונות של כותבי מלים, זה בדיוק מה שביקשתי לעצמי והייתי חייב להשתחרר כבר מהדעה הקדומה שלי לגבי עצמי. ידעתי שיש בי יותר מכותב מלים בינוני וקיוויתי שהפגישה עם יוצרים אחרים תפתח לי את הראש ותחדד את הפוטנציאל שלי. ככה בעצם הצטרפתי לסדנת הכתיבה שלהם שהייתה אדירה ועליה אספר לכם בפרק הבא.

הקליקו כאן כדי לשמוע על סדנת הכתיבה של דן תורן ומאיר גולדברג!

תגובה אחת על כשמאיר מעיר

  1. שימי הגיב:

    אכן כך.
    יכולת ההתבוננות של מאיר מרשימה עד מאוד וגורמת לך להסתכל אל תוך המילים שאולי חשבת שאתה מבין בדיוק מהיכן הגיעו.הסדנה אכן מכירה לך צדדים שלא הכרת בכתיבה שלך בעבר.
    אשמח לשמוע עוד דברים יותר חושפניים ונועזים.

    בהרבה אהבה
    שימי:)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s